קורות האם האובדת

thinking design, creative solutions Date עוד פוסטים קורות האם האובדת 2003-2020 מבחר שירים משני ספרים מתוך "מעטה דק", בהוצאת פרדס 2019 הכורה אַתְּ הַיּוֹדַעַת לַחְצֹב

דיגיטל תרבותי קידום תרבות ואמנות בדיגיטל יש תהודה  המוזיקאים והמוזיקאית רוני טל, דור יעקב ויסמין יעקובי מהמסלול לטיפול במוזיקה באוניברסיטת בר אילן נתקלו בשיר שלי,

אני מנסה לחזור בדמיון לרגע בו הרעיון של "את לא נולדת אישה" ניצת במוח, ביושבי לבדי באיזה קפה צפוני באזור הבית. להתחקות אחרי תרשים הזרימה

הסיפור הזה פורסם בקובץ הסיפורים שערכתי ל'בוקסילה' לפני שנתיים, בשם "אצלכם זה בוכה". עוד בקובץ סיפורים מצוינים של הסופרות ענת עינהר, עדי שורק, גאולה שינה,

שירים שפורסמו בגיליון 'שבו', 28 מבית הוצאת אבן חושן תואר לדאבוני לא נוכל לקבל אותך לעבודה בגלל שאין לך תואר מסרה לי שומרת סף אדיבה

אמש נערכת השקת הספר, שבעצם את כתיבתו התחלתי כאן בבלוג. היה לי עונג עצום ואני מביאה כמה רשמים בטקסט ותמונות: "הרהור על ערמות מלוכלכות", דברים

האתר המצוין "קורא בספרים", של ירין כץ שאל אותי שאלות שונות ומהנות למענה על ספרים, והנה מה שהשבתי.

הכניסה חופשית.

ספר הביכורים שלי בחוץ, יצא היום מבית הדפוס והגיע אלי. בחנויות הוא יהיה בעוד כשבועיים. עוד קודם יימכר גם בחנות הרשת אינדיבוק. אמנם מזמן לא

ביקורת שלי בסלונה על הרומן של ארקולה ליסרדי, בתרגום סוניה ברשילון.

שירים יפים מאוד נכתבו על העיר הזו בתולדות השירה העברית. יחסם של משוררים גדולים אליה, מנתן אלתרמן, דרך יאיר הורביץ, מאיר ויזלטיר, דוד אבידן ועד

מהי אירוניה? שהכי הרבה קוראים שמגיעים מחיפושים בגוגל מחפשים אצלי "גיבוס שברים". אז הייתה התקופה ההיא שבה שברתי את כף רגלי, ותיעדתי פה יומן החלמה,

אֲגַם הַמֶּלַח הַבּוֹהֵק הִקִּיף אֶת פְּצָעֵינוּ וְהֶהָרִים הָאֲדֻמִּים הִזְקִיפוּ קְצוֹתֵיהֶם קוֹרְאִים לָנוּ לִשְׁאֹג אֶת נְהַר הַצַּעַר בַּנַּחְשׁוֹל אֶל הַוָּאדִי הֶחָרֵב הַזּוֹכֵר שִׁטְפוֹנוֹת יָנוּאָר. אֲבָל אֲנַחְנוּ

התעוררת בסירה בחתך הלילה חותרת בתנודות המים בכסיפתם הדוממת אל משוט בוצע בהם בעדיני ע ד י נ ו ת. השכבות נכנעות לו חשכה מזדככת

מבריא לחשוב שאתה לא קיים בעולם יותר. פברקתי את מותך באופן מושלם, עם עזרה הרמטית מהרשת החברתית, וקצת מחברות טובות. אין תריס אחד שתוכל פתאום

המשוררת המתחילה כתבה מספר שירים מיוסרים על אהבה לגבר, אבל תשוקתה לנשים, ובמיוחד משוררות לא הרפתה מהגוף-נפש שלה. היה זה נס משמיים שזימן לה את

מי שלא היה לו בית, מטפורית או מעשית, עלול לחוות געש תחושתי תת עורי בקריאה בספר השירה היפה של גל קוסטוריצה, מהגרת. הגירה, תלישות ועמדת

היי, חבר, איזה דבר נורא עשית לך ולאחרים כי פשוט פחדת שאתה תכף מזדקן? הפחד מהגיל, מהזקנה הנוקשת בעורף, זה הגיע ומסתובב הרבה כאן, ואצל

אחרי השבוע הזה אני יכולה להאמין ב(כמעט) הכל. אין לי מתכונים ואני לא יודעת לנתח מה גורם למה, אבל קרו כמה דברים הלקוחים מחלומותיי הכמוסים,

* המורה לספרות הייתה כל כך מסכנה. שנים של חיים בתוך שורות פסקאות כריכות ודפים טשטשו את כושר ההבנה שלה בבשר ודם העומד לפניה.  אנחנו

תנועות רחבות בחיים שלי בחודשים האחרונים, דלת שנטרקה בסופה רעה, או מוטב לומר, מכסה כבד שסתם גולל נצחי, ואז כמו ניתן אות ממרומים- מעגלים שנפרצו,

המשוררת השניה תמללת את יללת האנטילופה הגדלה במרתף הפרוץ של אהבתי ואין לי זכות יוצרת על הסדק ממנו ברחה אלייך. את משוררת. קיבלת את נהמת

(הקלטה שלי מקריאה את השיר). ניקח חדר בצימר ניקח לילה במיטה ספוגת רגעי קרוב וכזב. ניקח קיטון במלון בעיר זרה לפי שעות אבודות הנוקפות בעור

הנה היא. בהרף עין נגלתה לפניי ואני עירום ופקוע מולה. 39 שנותיה לא יכלו לנערה שהפציעה מהן, שצדה אותי חרף כבלי מציאותה והושיעה אותי מאימת

  הרחובות בלעו את הזיכרון שלנו צועדים בהם הולמים אחד לאחת, אחת לחלל. הזמן קיפל את הליכות הרוֹך לא נחרתנו בקירות העיר הזו לא נשרט

מדוע עבודת האמהות נמצאת בסדר עדיפויות נמוך כל כך בחברה, בחלוקת המשאבים הכלכליים (משך חופשת לידה למשל), הציבורים והרוחניים? מתי וכיצד תיחשב האמהות לעבודה לכל

הָרֵיקוּת הַזּוֹ אֵינְסוֹף רִיק רֵיקוּת ריקִי הִיא צוֹעֶקֶת אוֹתִי הִיא קוֹדַחַת אוֹתִי הִיא לֹא נוֹטֶשֶׁת אוֹתִי (כָּמוֹךָ) הִיא לֹא מְפַנָּה אוֹתִי. הִיא מְרוֹקֶנֶת- שׁוֹלֶלֶת- נוֹטֶלֶת- מ א

לפעמים צריך לתת לאחרים לדבר במקומך, למסור דו"ח נפש באמצעות טקסטים של אחרים. ספרי שירה נערמים על מדפיי, אני צורבת את השירים שנושכים נשיכות עומק

הערב ציווה להחשיך את החסך לחסוך בו הנפקד התפוגג בחסות הכימיה שוּלח אל השכחה ואני מטילה מטבעותיי על אור היום על סנוורי הבהיר והקיים ועל תבוסת הספק.

ב5.5 נערך מופע השירה הרב תחומי (גם מוזיקה וצילום) "את מפריעה לי לכתוב את השיר עלייך", בהפקה ועריכה שלי, שהנחתה טל ניצן. הצלחת הערב במונחים

יש פעמים שאדם שומע פתאום שער ברזל, או מכסה אבן נסגר על פרק בחייו. גם אם לא מדובר בשינוי חיצוני דרמטי, יש לתובנה הזו, על

בהשראת אביבית משמרי, ערכתי בסדר נרטיבי מסוים, כמה מהסטטוסים וציוצים שלי בפייסבוק וטוויטר בחודשיים האחרונים.  כמה ארסית/פריחתו של האביב הזה/לבלובו הזדוני/תבערה על חדלוני יש פעמים

הפוסט החדש שלי בסלונה: אז מה דעתך גברת, להתקדם לעיצוב הנרתיק? הוא קצת משומש, את יודעת, למה לא להצר אותו כמו פעם, בנעורייך הרחוקים, או אפילו