תגידו שלום לזוגיות

Date

אף אחד מהחברים הנשואים+ שלכם לא יגלה לכם את הסוד המחריד הזה. נהוג לחשוב שהם לא רוצים להפחיד, אבל לפעמים יש לי את התחושה שהם נהנים לראות גם אתכם מתחלקים במורד הטראגי של החיים אחרי.

הוא ואני כבר שנה לא היינו בסרט. שנה. בין הסרטים שכל כך רציתי לראות, וצפיתי בהם שבוע אחר שבוע ב"עכבר" עולים ואז אומרים יפה שלום: "הרחק מגן עדן", "עשר", "הבן", ותיכף אכזריות בלתי נסבלת.

זה לא שאין שמרטפיות בעולם, זה שבכל סוף היום, תשע-עשר בערך,  אנחנו מתמוטטים לתוך אינות גדולה, אוספים איש איש את אבריו שנזללו במהלך היום, עם העבודה, ואספקת הצרכים של פרי אהבתינו.

שיר השחיקה הוא שיר נדוש, בעל אלף גרסאות. אבל אף אחד לא משרטט בצורה כנה ואכזרית שם בחוץ את כרוניקת החיים ומטלותיהם כשאתם שם. אף אחד לא מתוודה שבסופי שבוע אתם לא בדיוק זוג, אלא שני אנשים שחולקים בתורנות גזר דין של טקסים סיזיפיים ומפרכים עם מעט מידי רגעים של פיצוי. כן, המשפט האחרון קשה ומטריד, אבל בעולם הפורומים שמעתי וידויים דומים; יש המון הורים שמרגישים ככה ופשוט פוחדים להודות בזה. ומי שמודה עולה ישר לבית המשפט של הצבועים, אתה הורה גרוע, וקדמן מאחוריך.

 

לחיים המתוכנתים שלנו כבורגנים מתקדמים יש מחיר סודי, ולא נעים, אפילו בושה לדון בו בצורה קטנונית כזו, אבל ההדחקה הזו מביאה לדעתי לשיעור הגירושין הגבוה בספירת הבורגנים .

שיטת המשמרות, בה נוקטים ההורים כדי לשרוד, ולישון כמה שעות בלילה מפרך, ובמהלך סופי השבוע, היא תוכנית הישרדות יעילה, אבל מכרסמת. אם אמנה את הדברים שנמנעים בצורת החיים הזו מהחיוּת הזוגית, האינטימית, אתם שנמצאים בזוגיות וחושקים בשדרוג משפחתי כמושא קידום זוגי – תהפכו אותי למפלצת.  וגם אתם שכבר זוכים להיות בסיפור הפרברים הזה, אני קוראת להם המדחיקים, אלו שמספרים למכרים שלכם שהכי טוב זו משפחה גדולה.

 

 

עוד
פוסטים