המשמורנים

Date

סופי שבוע, הגדרה ערמומית, מה שנחשב בציבור כמנוחה והחלפת כוחות היה בפאזה הזו מסע מפרך לתוך הוויית המעמד הבינוני.

בעשר ועשרה בלילה אוספת המשמורנית את ערימות החיתולים המשומשים הזרועים על רצפת הבית לשקית אשפה גדולה. בחדרים יש חמש מכונות כביסה נקיה לקפל, שתיים לכבס מייד,וכיור גדוש כלים מלוכלכים מארבע ארוחות אחרונות. אבל מחר יום ראשון, ועל בסיס העובדה הזו אפשר לתפור חליפת חופש דמיונית, ובינתיים להישאר באותו טרנינג אימהי מהוה. מי הרובוט שנכנסה לתפקיד שהיה שלי, היא תהתה.

הקימה התרחשה בשש בבוקר. הכנת סימילאק במיקרו, אספקת מוצץ, שינוע למיטת ההורים, החלפת משפטים שאין לזכור אותם, משא ומתן על המשמורן המשכּים, היא נבחרה. המשמורן השני פורש לעוד שעה ומחצה של חסד אנושי. המשמורנית מפעילה את הוידיאו, הלקוח הבן לא מגלה עניין, הוא דורש חטיף, הוא פותח וסוגר את המקרר במשך עשר דקות, הוא דורש לצאת לשחק בחוף, המשמורנית משדלת אותו להמתין,   שש וחצי אינה שעה אידיאלית לכך, היא משכנעת אותו למשחק, פאזל…צורות…הלקוח דורש חטיף נוסף. המשמורנית פוסעת למטבח. הלקוח שופך ערימת דגנים על רצפת המטבח. המשמורנית מטאטאה. היא חושבת, לאן היום. והלקוח שואל אותה, לאן הולכים? היא אומרת, עוד לא.

היא חושבת, מתי הוא יקום ולמה זה כך. היא מנסה משחק נוסף, סיפור, תעלולי חיבוקים ומניפולציות של "קוקו". המשמורן קם. היא מסתערת לחדר ההתאוששות. המשמורן מתלבש ונוטל את הלקוח החוצה לגינת השעשועים.

בהמשך היום מחכים להם, הכנת 3 ארוחות מזינות,  5 פעמים טאטוא הרצפה משאריות מזון שהלקוח השליך, שתי מריבות בינוניות, 2 יציאות לגינות שעשועים ושיתוף פעולה אקטיבי בהנאת הילד בהן, 2 נסיעות סרק במכונית כדי לנוח, 2 נסיונות הרדמה שנמשכים שעה ורבע בקירוב. ואחד אלוהינו, אלא מה.

 

עוד
פוסטים