עוקד בן

Date

כפי שאברהם אבינו שמע בשעתו קול אלוהינו הקורא לו להעלות את בנו כזבח לאל, שומע מנחם בן את קולו של האל האלטרנטיבי של דת הניו אייג', ומטגן את בנו בייסורים על מזבח האמונה הברברית לא פחות, וחושף את קרביו של החולה (מי מהם?) בכתבה הזו.

בשנים האחרונות קראתי וידויים מטרידים מאוד על נכונותם של הורים לסכן את חייהם של ילדיהם ובלבד שלא יעברו על אף חוק או ציווי מדיברות התורה הניו אייג'ית, שלא ברור באיזה מעמד או מקדש ניתנה, היכן כתביה הרשמיים והבלתי שרלטנים ומי נביאה האמיתי.

למשל קראתי על הורים שמסרבים לחגור חגורות בטיחות לילדיהם כי "זה לא טבעי", שמסרבים לתת כל סוג של חיסון או תרופה כי "הגוף אמור לחסן את עצמו לבד", גם במקרים של מחלות מסוכנות, שמתעקשים ללדת בבית גם במקרה של הריון בסיכון ויש עוד מהפרעותיו הגדולות של האדם המאמין בעידן החדש.

אחד המקרים המצמררים ביותר ששמעתי עליהם התרחש בצפת, לפני כחמש שנים, אמא של ילד כבן עשר הניחה לו לגסוס למוות מדלקת ריאות מול עיניה, רק משום שלא האמינה בטיפול רפואי קונבציונאלי וסירבה לאפשר לו לראות רופא. האם המקרה של בן כל כך שונה בחריפותו? ימים יגידו, אני מקווה מאוד שכן, אבל מעבר לזעם המבעבע בביקורת הספציפית על בן, יש פה בהחלט תופעה פסיכולוגית, עיוות המוני – אמנם במימדים קטנים תודה לאל – של החלק ההורי הכי מפורסם, החובה להגן על חיי הילד שלך.

רגע, אל תקפצו, אני יודעת שמאמיני השיטה הזו בטוחים שכך הם מגנים על חיי הילדים שלהם, אבל בהעדר מבוגר אחראי – זוכרים? מסרבים לחגור בחגורות בטיחות, מסרבים לתת תרופות , האם אין מקום לשקול שוב התערבות כלשהי, גם אם נתפסת כהתערבות "המערכת החולה"? האם אנחנו כשכני הורים מזניחים, חבריהם, קרוביהם צריכים לנקוט התערבות תוקפנית? כמה זמן ועד מתי צריך לעמוד מנגד?

ומה בדיוק השתבש במנגנון הביולוגי החייתי של הדחף להגן על הילדים? האם האמונה זללה אותו?

 

נ.ב

חזרתי

עוד
פוסטים