אחיות

Date

פתחתי כאן רשימת תפוצה. בתור קורבן ספאם ודואר מציק אחר, מבטיחה לשלוח רשימה רק אם היא ראויה לכך, ולא יותר מאחת לחודש.

 

כדאי לקרוא את הכתבה היפה הזו, על קייט מוזס וקאמיל פרי, חלוצות פורומי אימהות ברשת שהוציאו ספר נוסף ומסקרן על הורות, מהיבטים פחות מדוברים שלה, ובמילים אחרות מדובר באחיות. מאוד לוהט עכשיו הנושא הזה. האם זה ישכך אחרי חדוות הגילוי והוצאת כל המחסנים של תיבת הפנדורה ההורית?

 

הערב היו כאן שתיים מחברותי הטובות עם הילדים שלהן. אחרי גישוש והיכרות איטית (הן לא מכירות), ירדנו עם הילדים לגינה, כי נעשה קצת יותר מידי רועש ודחוס בבית. לשלושתינו ילדים בני שלוש+ ועדיין, מפתיע, מתסכל ומכעיס לגלות שאי אפשר לנהל שיחה עם חברה בגינה, עדיין לא. מקסימום שברי משפטים, אסוסיאציות, רמזים על מה שלומי/שלומה, קטעי אינפורמציה. ולי, או לה, נשאר להשלים את התמונה, מהדמיון, מהאינטואיציה. האם תעשה א' את הצעד הנועז והנחשוני שישנה את כל חייה וחיי משפחתה? ואיך היא תתמודד עם המעבר לארץ אחרת, זרה, עם כל המשפחה, ואיך תהיה ההתאקלמות שלה, ושל כל אחד מהמשפחה, ואיך ייראה הבית החדש שלהם, כשאת הנוכחי אני כל כך אוהבת, והאם היא תשאיר אותי מעודכנת, בשלט רחוק, במסנג'ר? האם עוד ניפגש? כמה שאני מקווה לא לאבד אותה.

וג', מה יהיה הפרוייקט הבא שלה, אחרי שהנוכחי, התובעני, המתיש ומכלה הכוחות הסתיים? האם היא תותיר אותי מאחור באימהות לילד יחיד ותביא בקרוב את האח לילדה הביישנית, המקסימה שנכנסה לנו לבית וללב? האם מעמדי במצבת החברות שלה ישתנה בגלל שאימהות לילד אחד, גדול יחסית שונה לחלוטין כנראה מאימהות לשניים, כולל תינוק שמחזיר אותך לימים ההם?

מערכת יחסים עם חברה בשלב שבו את מלהטטת בין העבודה לאימהות היא יותר מכל משהו שאת מחזיקה בו בציפורניים למרות המגבלות הבלתי אפשריות שנצמדות למערכת הזו, העייפות, היעדר המרחב. העובדה שאינטימיות היא מצרך זר כל כך, אקזוטי אפילו,  כשאת הכל שואב ממך מישהו אחר, שאת רוצה לתת לו כל מה שאת יכולה. זו השורה התחתונה, אותה אינטימיות חמקמקה שאובדת עם השינויים האלו שכולם קוראים להם החיים. אותה אינטימיות שמרשים החיים כשאין לך ילדים ומחויבויות משלימות, של שיחה אינסופית וקודחת ופולשנית לתוך הלבד שלך, ועוד סוגים של אינטרקציות, גם שתיקה. לפעמים אני כל כך מתגעגעת.

 

 

 

 

עוד
פוסטים