אין עצמאות

Date

חשבתי היום לא מעט על השיר הזה שפרסמתי כאן באפריל 2004. חשבתי שלא אחוש עוד את הרעילות והמחנק של החגים, על צפיפותם הרגשית, ובכל זאת.

4 קירות, גם כשהם מקיפים חמישה חדרים, יכולים להיות צינוק מכוסה דוקרנים בחיי משפחה, במיוחד בחגים.  הריטואלים, בעיקר הם, הופכים את היחסים למכניים. הבורגנות הסובבת אותנו מלאה בריטואלים כאלו, ואני מצייתת להם, מתוך פחד, ומתוך שאיפה ילדותית שלעולם לא ממומשת כמו שהיא בראשי, לספק לו את החוויה האולטימטיבית-קונפורמית, האידיאלית עד קיטש, של משפחתיות שנכתבה על ידי סוכני שיווק מחושבים של הפנטזיה הישראלית. זיקוקים ליום העצמאות, כשאמא מרגישה כבויה, ורוצה להתעורר.

ורק הכתיבה תעיר אותי.

 

אז הלכנו לראות זיקוקים, הוא חיכה לזה כל כך בימים האחרונים. כשהתחילו לפלח את השמיים על אורותיהם הזרחניים-סינתטיים, הוא הביט בהם משתאה, בעיניים בורקות, והמבט הזה היה בנזין קיומי עבורי. רגע שהוא סיבה להיות.

 

הערת שוליים 1

נכון שכולם אוהבים את החינגה הלאומנית של יום העצמאות, אבל אתרי החדשות לא עושים את תפקידם כשהם מזיזים את החדשות המעניינות ומביאים את הקיטש הזה המסמם ומסכך את הכל.

 

הערת שוליים 2

מתנצלת על פרסום בטעות של טקסט חלקי היום בצהריים, שהיה מיועד להופיע כאן, ונמחק. באג במערכת פרסם את הטקסט בלי שהתכוונתי לכך.

עוד
פוסטים