הבלתי אפשרי, כתיבה ואימהות

Date

האם זה אפשרי בכלל להיות אמא לילדים קטנים ולעסוק בכתיבה כמוקד עיקרי של הזהות המקצועית והאישית שלך, ובאופן עקבי? השאלה הזו היא מרכז החיים שלי עכשיו. אני כותבת, יש ימים שיש לקרוא לזה כתיבה, אבל יש ימים רבים שזה לרצות לכתוב, לנסות לכתוב, ולראות איך החיים והיומיום התובעני פשוט מושכים מתחת לרגליי את הסיכוי לגמור את הספר הזה.

זה מתסכל מאוד. לפעמים מצית זעם.  ומצד שני, כמו שהסופרת Pearl Cleage כותבת לאתר מועדון ספר החודש של אופרה וינפרי (ואל תזלזלו, מתנשאים): 

" it's very difficult when your children are young, because you have to at a certain point say, 'This is a living human being…she's never going to be six-months old again.'"

 

באתר יש עמוד מיוחד שמתייחס לנושא הבוער של חיי, איזון בין כתיבה לאימהות, ואני ממליצה לקרוא מה סופרות אמיתיות שכבר הוכיחו שאפשר אומרות על זה, כמו טוני מוריסון למשל. אולי זה באמת נכון, אם זה בוער בך, גם ילדים קטנים לא יעמדו בדרכך, אבל עכשיו מה שבוער אצלי הן העפעפיים, אחרי יום מאוד מפרך.  לילה טוב וחלומות מתוקים 🙁

 

עוד
פוסטים