שניים על עיר, שינה, חלומות וסודות

Date

שבת בבוקר בעיר מהוּסה

שאר הבריות עוד מכונסים בחיק שנתם

אדונים לאיבריהם,

לחלומותיהם

לבדידותם הנכספת בשעה זו.

ברחוב הקהה רק אלו

המסיעים את מטופליהם למקלטים של הסחת דעת

זמנית.

בשדרה המסואבת חמדנות ובטון

אומרת הפיליפינית לגבירתה שמאכילה אותה

"איטס פיפטי דולרז, איטס צ'יפ"

באנגלית לא פחות שבורה

משלי

 #2

 

את פעימותיה הראשונות

בועטת העיר לתוכי כמו מכת חשמל

לנפגעת טראומה.

הנהמה!

הנהר הסואן של הצרכים

המציף

את התודעה

מתדפק

מקלף את השרעפים

את ההכחשה.

מגלה לי

את סודותיה המקופלים

המעודנים

הערמומיים

של השגרה

 

 

 

 

 

 

עוד
פוסטים