רכּוּתו כזב

Date

בקיעתו של יום
פוצעת את ההכרה
האור הארגמני שתלטני
רכּוּתו כזב
ציפור אחת מדווחת לי
אזהרה במקורה
כי לפניי הנורא.
נשימות הבית 
מחסירות  כובדן
בדרך אל היקיצה.
קולות הבוקר
נתלים על כנפיי הכהות.
אני מסלקת את השמיכה

עוד
פוסטים