למה זה כל כך רע, להיות מכוּרה?

Date

הבוקר סיפרה לי חברה שאני מעריכה, שהיא החליטה להתנתק מהקפה. היא מחקה את כל הפוסטים המצויינים באמת שלה, והחליטה להיגמל, באופן חד ואכזרי.

"אני לא אוהבת את ההתמכרות", היא אמרה, "התלות הזו, לא אוהבת להיות תלויה".

נורה גדולה נדלקת בזיכרון, אני עפה 12 שנים אחורה. דוני, שהיה עוד קודם עורך שלי ב"העיר", מספר לי על האינטרנט. הוא מספר לי שהוא מתכתב עם שניים שלושה חברים בזמן אמת, ובמקביל. אני גועשת מולו, הוא אומר לי, "אבל לך זה לא מתאים, יש לך נטיה התמכרותית". תוך שבוע זה היה אצלי בבית. מהרגע שהצלחתי להוריד את תוכנת הMIRC, חיי התהפכו, והשתנו לבלי היכר.

בימים הראשונים כמעט לא ישנתי, זה היה מציף, אני זוכרת שפתאום הבנתי שביליתי יממה שלמה מול הצ'ט. האפשרות הזו, לקבל מענה מיידי, לנהל שיחה במהירות ההקלדה, מאחורי מסך, בלי לצאת, בלי להיחשף, כשהכל הופך להיות רק מילים כתובות, הממה אותי.

אחר כך הורדתי מינונים, הייתי זקוקה לשינה ואוכל וקצת חיים. אבל מלבד תקופה אחת שהתרחשה באותה שנה, ובה פתאום איבדתי עניין לכמה חודשים, מאז שהתחברתי – לא יצאתי ממנה באמת.

הכי משונים הם בני האדם ששואלים אם הרשת היא תחליף למציאות. פעם היו מייחסים לגלישה ברשת תכונות דכאוניות של בריחה מהמציאות, של אשליה. אני מנהלת עם המציאות יחסים די טובים, עובדת באופן רצוף כשכירה בכל השנים האלו (פשוט הפכתי את התחביב הזה למקצוע), מאז גם הכרתי בן זוג ויש לנו שני ילדים. אבל הרשת היא הדבר הראשון שאני רואה בבוקר, והאחרון שעוזר לי לעצום עין בלילות. היא לא תחליף למציאות, היא חלק אורגני ממנה, וכדי להפריד בינינו, תצטרך להתרחש כאן התקפה גרעינית.

אני נוהגת לומר שמבין ההתמכרויות הידועות, זו הכי פחות מזיקה לטעמי. אני משתוממת מהנוהג האנושי לראות בשהייה אינטנסיבית בה בזבוז, קלקול, השחתת זמן. הרשת מצאה לי את המקצוע הכי מתאים לי, שלא היה קיים בלעדיה, בעבר מצאתי בה לפחות שני בני זוג, ואי אפשר לדמיין את האמהות שלי בלי האינטרקציות ברשת, עם אמהות אחרות, ועם עצמי, בבלוג האישי ברשימות.

נכון, הרשת הפחיתה את זמן קריאת הספרים שלי. מצד שני, קראתי הרבה דברים שהרחיבו את הספקטרום התרבותי והמקצועי שלי. טלוויזיה הפסקתי לראות בכלל, מוזיקה אני כמובן צורכת יותר בזכותה.

מערכות היחסים שלי אינן מתקיימות רק ברשת, חבריי הם אנשים שאני משוחחת איתם טלפונית, וכשהזמן מאפשר גם נפגשים, אבל באורח החיים התובעני, ברשת מתקיימות איתם שיחות שאין סיכוי שהיו מתקיימות בלעדיה.

וחוץ מזה, יש בה עדיין ריגוש, גם אחרי 12 שנים.

עוד
פוסטים