עכשיו השירה עוברת דירה

Date

טוב, לא עכשיו, אלא בקרוב, אבל כמה הרהורים ותובנות שצפו בעקבות הדיון בפוסט האחרון, ובעקבות אי נחת מתמשכת מפרסום שירים שלי בבית היקר הזה.

כנראה שצדק מי שאמר שבלוג אינו המקום לפרסום שירה, וכי שירה אינה אוהבת פרשנות, הגיגנות, ניתוחים. שירה בעיקר אינה אוהבת התנצלות.

הנורה האדומה האחרונה נדלקה בעקבות תגובות של עמיחי ושל דפנה, מהקוראים שאני אוהבת במיוחד, שהתנצלו על כך שהם חוזרים על עצמם בתגובות. ואני מוצאת את עצמי לא פעם קוראת שיר טוב, ונבוכה מן נביבותם של הסופרלטיבים העומדים לרשותי, בהשוואה לרגש שאותו הטקסט מעיר, או לנימים הסמויים איתם הוא מתכתב.

 

אני מוצאת את  עצמי מופקעת מהשיר בכל פעם שאני צריכה להסביר אותו או נקודה מסוימת בו.

 

אני חושבת שאני משוררת, אבל אני לא לגמרי בטוחה.

 

יש בשירה משהו שהוא מה"להיות" ופחות מה"לשקף", או "לדון". אהובי אמר: "משטיח". באתר החדש היצירות יופיעו ללא טוקבקים, ובכל זאת, מיילים יתקבלו בהוקרה, כשיופיע שיר ותרצו לכתוב לי עליו אם עולה לכם משהו בראש.

התוכנית היא לבנות אתר לשירים שלי, ולארח בו גם שירים אחרים של יוצרים אהובים. לצידם אני מקווה לפרסם איורים ותמונות של יוצרים שיצטרפו אלי. מובן שאפרסם פה הודעה בכל פעם שיופיע משהו חדש שם, וגם אדוור אותה.

אני חושבת שדיון טוקבקים מדומיין יכול להיות מסעיר ומפרה לא פחות מזה המופיע במסך. ככה כתבו פעם, לא? מלבד זאת אמשיך לכתוב כאן פוסטים בנושאים שונים, כרגיל.

ולסיום! זה אינו פוסט בסגנון "אני פורשת".

 

 

 

עוד
פוסטים