הוא הניף את היד והוריד לה סטירה

Date

דרום תל אביב, שישי בצהריים ותופת החמה מבעירה את הרחוב ובני האדם, ללא הנחות מין, גיל, ומעמד סוציואקונומי.

 

יום אחרי מעבר הדירה אנחנו מתפזרים איש למטלותיו, כל אחד מאיתנו תר אחרי הדברים שיהפכו אותנו לנתיני פרברים מקטלוג, דברים מיותרים מפלסטיק, רטאן, ובשר אדום.

 

בפינת הרחוב, צמוד לחנות הצעצועים הזולים עומדת אשה שחורה גדולה ומולה גבר שחור נמוך ממנה בראש, עובדים זרים.

היא בוכה, דמעות עצומות שוטפות לה את הפרצוף, והיא מטיחה בו בקול רם, צרוד ומלא עלבון: "I AM NOTING TO YOU?" שוב ושוב, ואז בשטף של אנגלית שבורה שאלה למה הוא אמר שיבוא ולא בא. וחזרה שוב, בוערת בפגיעותה, I AM NOTING TO YOU??

הוא ניסה להתגונן, לא היו לו תשובות עם בשר, הוא רק חזר ואמר, מה את רוצה ממני, ופתאום, בהינף יד חסרת אונים, מלאת שינאה, הוריד לה סטירה קטנה, מבוהלת, על קצה הסנטר. היא לא התייחסה לזה, והמשיכה במענותיה הקודמות, אבל ברור היה שהיוצרות התהפכו. זה הוא האיש החלש, המושפל, הקטן.

 

קולה הדהד עוד שעה ארוכה בראשי, כשחיפשתי חניה.

עוד
פוסטים