התקשורת מקהה את הרגש האנושי כלפי סיפור רוז

Date

אין ספק,  מדובר בתעלומה, בסיפור משפחתי מעוות ומסמר שיער, אבל כפי שמשפחתה התעלמה ממנה בחייה, גם התקשורת מתעלמת כרגע מהילדה עצמה, במציצת הדם הבזויה מזוויות הסיפור.

 

להפוך את ה"אבא" הצרפתי לגיבור, כשהוא מתראיין כל דקה לאתר אחר, ומחווה דעה כזו או אחרת על קרוביו, לעסוק בדמות הסבתא המפחידה, ובעיקר לבנות את דמותו של הסבא כמעין ארכי נבל מסתורי, כל אלו מבזים ומקהים את זכרה של הילדה שנרצחה עוד בחייה.

מה שיישאר אחר כך זה פיקנטריה, ולא זה הלקח ממותה הנורא. השאלות הצורבות נדחקות לפינה: מה קורה להורים שמאבדים כל חמלה אנושית כלפי ילדתם, ובאיזה עולם מנוכר הם חיו, שעברו שלושה חודשים עד שמישהו הואיל לדווח על ילדה שאיננה. ומעל לכל, התנהלות רשויות הרווחה, או אותם פקידות ששולחות פקס למשטרה. יפה כתבה רותי סיני על הסוגיות האלו, אבל כרגיל, הצהוב דוחק אותה לעמודים אחוריים.

עוד
פוסטים