שנה של מילים טובות

Date

 

יש לי יחסים מדומיינים עם הקהל שקורא אותי. כשאני שולחת לו דיוור, אני מתפללת שההודעה על הפוסט החדש לא מתקבלת ברטינה, אי נחת או סתם אדישות, וכשאני לא שולחת, אני מקווה שהוא לא נוטר לי על כך. זו הבמה שלי ואני אבכה או אשתולל אם יתחשק לי, אבל בסופו של דבר, גם אני חושבת על התגובה, גם לי יש אגו של רוקרית, אם אתם מבינים למה אני מתכוונת.

 

יש משהו מסעיר באי הידיעה הזו, מספר קוראים גדול פי כמה וכמה קורא כאן, ולא מגיב. עם מה הם נשארים כל השנים הללו? זו שאלה רטורית כמובן. מידי פעם מספר/ת לי קוראת באקראי על הרשמים שלהם מהקריאה בפוסט זה או אחר, וזה תמיד מפתיע, משמח מאוד ומפרה . מובן שיש לי גם קוראים שלא מסכימים איתי ולא מזדהים עם החוויות שאני מדווחת עליהן. גם הם, בחלקם, תרמו לי נקודות למחשבה, לבדיקה מחודשת לפעמים, לאיזון. אולי זה עשה אותי אמא קצת יותר טובה, לבטח כותבת קצת יותר מיומנת ומגוונת.

 

מילים הצילו את חיי במידה רבה. הן עדיין מושיעות אותי בכל פעם מחדש.

 

באתי לאחל לכם שנה של מילים טובות, מפרות, מסעירות חושים ואינטלקט, מרחיבות תודעה, מעשירות תובנות, וגם מהנות.

 

 

עוד
פוסטים