השביתה הגדולה

Date

לא מבשלת יותר, לא נוגעת בסיר ושמן בשנה הקרובה. לא מרתיחה פסטות, לא קוצצת בצל. לא חופנת קציצות, לא מפעילה תנורים.

האוכל של אמא בבית הזה, זה דגנים מקופסה, אמרה פעם אורלי קסטל, ואני מאמצת גם את זה ממנה.

לא מקפלת כביסות, שיתקמטו הבגדים בערימות, שיריחו אחד את השני, עד יתאדה בושם המרכך, שיישלפו אחד אחד בעת צורך.

לא, לא, מכניסה כלים מטונפים למדיח, לא מוציאה יבשים, לא מסבנת ומקרצפת טרם, לא מעבירה מטלית על כיריים וקרמיקה. לא! לא מעבירה סמרטוט, חביבי.  

לא מדיחה בקבוקים מרובבי אבקת תינוקות, לא נוגעת באבקות בכלל.

לא אוספת חיתולים משומשים מפינות החדר, מגבונים שאריזתם ריקה, אריזות פלסטיק או ניילון,

בגדים מלוכלכים המתגוללים בחדרים גם לא. בשום פנים ואופן.

לא אוספת אבק במגבת מטבח שממילא מלוכלכת. לא מחזירה דיסקים וDVD וספרים למקום, לא אוספת ציורים שגמרו לצייר, לא נוגעת בטושים שמתגעגעים למגירה.

וזו רק חלק מהרשימה הגדולה.

אתן חותמות?

 

 

 

עוד
פוסטים