גארי ניומן והניסים של אחה"צ

Date

כל אחר הצהריים זה מתחיל לתסוס מחדש, כבר בדרך לאסוף אותם ממוסדות החינוך, כך קוראים לזה. סרט קצר נכתב, מבוים ומתוסרט לי בראש, איך נעבור את אחר הצהריים. סדנאות יצירה, שעת סיפור, תיאטרון בובות, בקיצור, דברים שמרכיבים גם לכם את הפנטזיה על הורות משקיענית. הורים משקיעים זה תו התקן של התקופה.
כרגיל, ברגע שהגענו פנימה, ונסגרת הדלת סוף סוף, בהנחה שהקטנה מסכימה להיכנס הביתה, כל מגדל ההזיות המתוק קורס לתוך עצמו. המציאות, יש לה דרך לסטור לך כשאת מטפסת לגבהים. ולרוב אנחנו מתנהלים בין האיים הקטנים של המציאות הזו או החלופית, של המסכים, של הכנת האוכל, הגשתו, מקלחות, אתם מכירים את הרוטינה.
אבל שוב ושוב אני מגלה שדווקא מתוך הכלום, מתוך האין כוונה, האלתור, נולדים רגעים שיש בהם מן המופלא.
הערב סיפק לי כמה וכמה כאלו מר גארי ניומן. כאן המקום לבקש סליחה ומחילה מהשכנים הנאים. השיר דורש ווליום רצחני. תדמיינו את זה. שני ילדים עירומים לפני המקלחת, משליכים עלי ואחד על השני כריות, רוקדים ומקפצים באושר משכר עם השיר המעיף הזה, וגם אני. כן, גם אני. הרגל עמדה בזה. אני מנסה לומר שזה כמו נס, שקסם כזה מגיע לעתים רחוקות אבל כשהוא שם, את מרגישה ששום סדנת יצירה מלאכותית ומתקתקה לא תביא לך רגעים כאלו של אינטימיות. שהיינו ברגעים האלו יחידה אחת בלתי חדירה, אבל גם פגיעים להחריד.

ואי אפשר לשחזר את זה, זה לא עובד בקופי פייסט.

 

450 אלף צופים בקליפ לא טועים, מהמנוני האייטיז המעולים שיש. גארי ניומן, עם CARS.

עוד
פוסטים