המשבר הכלכלי: רשומון ממוח של הורים דמיוניים

Date

היא:

אם יפטרו אותי, אני תמיד יכולה לחזור להיות אמא, האליבי הטהור בעולם.

הוא:

אם יפטרו גם אותי, לא משנה מה, אסור לי להיות מובטל. מה אספר לילדים?

היא:

אולי זה באמת הזמן להתמסר לתחביב הסריגה/מקרמה/הילינג שלי, בסוף אולי יצא ממני משהו.

הוא:

כל האחריות עלי. כוסאמו, איזה כיף לגדי הזה, מובטל מובטל, אבל אין לו עוד ארבעה פיות להאכיל.

היא:

זה לא שבאמת יפטרו אותו עכשיו. הוא הרי נחוץ מאוד! מי נשאר הכי מאוחר במשרד?

הוא:

בשבילה אני צריך ללקק לבוס המגעיל שאני שונא, והיא לא מעריכה בכלל, הכלבה, סקס פעם בשבועיים זה תודה?

היא:

אני כל כך עייפה, איך אני יוצאת מזה היום בלי להעליב אותו?

הוא:

מציאות מקבילה/כרטיס טיסה/להתחיל לחיות/אפס מחויבות/איפה היא?

היא:

עוד שעות ביממה/לישון/הספר החדש של ניקול קראוס

הוא:

איך חייתי לפני שנפלה עלי משפחה. איך.

 

 

 

עוד
פוסטים