כסף

Date

המפקח על שוק ההון, ידין ענתבי, אמר היום לYNET שעמיתי קרנות הפנסיה לא נפגעו בצורה רצינית מהמשבר, שההפסדים אינם כה גדולים.

 

בדיוק היום ניגשתי למשרדי קופת הפנסיה שלי, לבקש דו"ח ולשחרר פיצויים. גיליתי שהפסדתי בחודשיים האחרונים 7000 שח. "ככה זה, היו הפסדים", אמרה הפקידה המנומסת, עינב, שמכתב שבח נלהב של לקוחה היה תלוי על קיר גומחתה. ואחר כך גילתה לי שמס הכנסה משתתף גם הוא בכספי החיסכון הזעיר שלי, 10000 ש"ח.

 

חשבתי על השבע עשרה אלף האלו, מה שיכולנו לעשות בהם וכבר לא נעשה. ואז חשבתי על אלו שיקבלו את אותם כספים. דמיינתי אותם משונעים לחשבון של מישהו אחר, שיעשה בהם דברים אחרים. אולי יטוס לסקי החורף, אולי ישדרג את הג'יפ, או את הBMW, כמו בדוגמה שנתן בועז בתגובה לפוסט הקודם קודם שלי, אולי סתם ירפד לו ממון ליום סגריר.

אולי אשתו המטופחת,  תרגיש נוח להשקיע בעצמה. להסתובב בכיכר המדינה, לגהץ את הכרטיס שלה על תיק חדש של מעצב על, או חליפה שראיתי היום במגזין "שמנת", מבוטיק בשם טקטיק, שעולה 25 אלף שקל.

ואולי דווקא ישקיעו אותם אנשים בילדים שלהם, באיזו קייטנה מצויינת בחו"ל, עם מורים לחיים. בחוגים מעשירי דעת. ונהיה לי חם ונעים, בפנים, שיש מי שידע לעשות בכסף שלי דברים ראויים כל כך, מוצדקים בהרבה מהצרכים הקטנוניים שלי, עוד עזרה בבית, אולי לחזור לטיפול, דברים כל כך אפורים ובנאליים.

והרגשתי פרץ של אהבה לידין ענתבי, המפקח. אני אוהבת גברים שנותנים לי להרגיש בטוחה ומוחזקת. בדרך כלל אני לא עוזבת אותם. אם הוא אומר שלא הפסדתי, הוא בטח יודע. אף פעם לא הבנתי בכסף.  

 

 

 

עוד
פוסטים