שקרים של הורים

Date

עד לפני שנה וקצת היה לי טור בynet שנקרא בשם הזה, שקרים של הורים. כתבתי בו על כל מיני נושאים בקטגוריה הזו, וזכיתי לקיתונות של עלבונות ורפש מטוקבקיסטים, כמובן.

אבל ככל שהילדים גדלים אני מגלה שהשקרים רק משתכללים, הופכים כבדים ועצובים יותר.

תקופת המלחמה והבחירות מזמינה הרבה מאלו, וכל שקר רק חורט אצלי בבשר את כלימתי.

"אמא ואבא תמיד ישמרו עליך". (כל עוד יוכלו, את זה לא הוספתי).

"הטילים לא יגיעו לכאן".

"ליברמן לא יהיה ראש ממשלה, ולא יגרום למלחמה כאן".

"אנחנו רוצים שלום, רוב האנשים רוצים".

ועוד כהנה וכך הלאה. שקרים של אין ברירה, שילכו ויחשפו במהלך השנים, שיציבו בינינו משקעים, כמו עם ההורים שלנו.

חזרתי לא מזמן מיום הולדת לילד בכיתה א' שנערכה בקרקס פלורנטין שבכפר הירוק. שכירת המקום והמפעילים עולה אלפי שקלים, הילדים רואים מופע ואז מקבלים התנסות באביזרי הקרקס. ראיתי את הבן שלי על הטרפז, את הילדים מתרוצצים באוהל הקרקס האדום, את המפעיל צועק במיקרופון, וחשבתי, כמה הילדות שלי רחוקה מיליון שנות אור משלו, כאילו התקיימה במאה אחרת, תרבותית וצרכנית, וכמה מנוכרים בעיני אירועים כאלו. הילדים התרוצצו והתנסו, אבל האינטרקציה ביניהם ובין ילד יום ההולדת הייתה דלה בעיני. ראיתי ילדים שהאביסו אותם בריגושים, אבל הם לא התרגשו בכלל.

 

2.הנה חבר שריגש אותי מאוד היום, בטיול בית ספר. עץ שעם אמיתי, במקווה ישראל.

 

עוד
פוסטים