המיתולוגים והמיתולוגיות שלי

Date

פעם בכמה שנים אני חווה את היגון הזה: כשמתאדה ונגוזה לי חברות נפש, מערכת יחסים עם אישה או גבר שהייתה בה אינטימיות רגשית, ואז אני שרויה במצב של אבל במשך זמן מה, לפעמים ארוך. ברזומה היחסים שלי יש כמה חברויות נשגבות עם אנשים שחשבתי שאני חולקת איתם מארג נפשי דומה, טקסטורות רגשיות זהות, ולרגעים מלאי נאיביות חשבתי שהם תמיד ילוו את המסעות המשונים שלי בחלל הזה. אבל הם אינם יותר בחיי, הם צפים בקרקעית התודעה שלי, בחלומות, בזיכרון פתאומי ליד מקום, רחוב שהיינו בו, או בשיר שאני שומעת. כל זיכרון והדקירות שלו.
הסיבות להתפוררות מגוונות וספציפיות לכל אחד ואחת, אבל כשאני חושבת על זה לעומק, יש מכנה משותף אחד, אכזבה; הפנטזיה הילדותית שהקשר לא ישתנה, לא יתעמעם, שימשיך לענות על צורך כפי שענה בתקופה הראשונה, של "ההתאהבות", זו שבה נדמה לי שמישהו או מישהי מכוונים אלי פנימה זרקור, ורואים אותי בחדוּת מפעימה, ומראים לי גם את זו שלהם. זו שבה הבדידות קצת פחות מרה ונשכנית.

יש בזה משהו רומנטי, חוסר רצון להיכנע לאפרוריות החיים, למסלול הידוע מראש בו הכל מאבד מעוצמתו בסופו של דבר לטובת השגרה, הסתמי, הבנאלי. אהבות גדולות, חברויות לפותות, הולכות בדרך כל בשר ודם בדרך כלל, מתקבעות על דפוסים. זה צורב מידי, אז אני פשוט מעדיפה לוותר על כל הרימון, במקום להסתפק בגרגרים מועטים.
בדרך הזו, אני משמרת מיתולוגיה מסוימת לאנשים האלו. הם צרורים בתוך אוסף אפיזודות ששוב ושוב מעסיקות אותי, עולות באוב ומוסרטות בראשי, מפיקות רגש ישן מפעפע, עד שהן הולכות ושוקעות בתהום השכחה. נראה שיש במעשה הניתוק והאובדן שבעקבותיו, להנציח באותה מערכת יחסים דרמה נצחית. כשהמתח הגדול הוא כמובן סביב השאלה מה יקרה כשאתקל בהם ברחוב. אבל אלוקים נדיב מספיק, וכמו עם אקסים מיתולוגיים, זה לעולם לא קורה.
או כמעט. פעם ראיתי את נ' חולף ברחוב, הייתי ממש מולו נמוכה בכמה קומות בתוך כסא הנהג במכוניתי. הוא לא הבחין בי. הוא החליף את משקפי הראיה שלו.
ופעם ראיתי את א' חולפת ברחוב מול בית הקפה שבו ישבתי, עייפה ודהויה מהחיים השוחקים שלה. עמדת ההתבוננות המרוחקת, מבעד לזכוכית, שבאה כעבור שנים, מבלי יכולת לקיים כל אינטרקציה הייתה עוד פרק קטן ואירוני בקשר עם כל אחד מהם. ועדיין, פה ושם אני חושבת, מה הוא והוא והיא והיא והיא, עושים, חושבים, מרגישים ונושמים עכשיו.

הצייר: אדוארד הופר

עוד
פוסטים