שלב הסיכומים

Date

הו! אני שונאת את העמימות הערפילית הזו.

אני בת 40 מחר, ואין לי הצהרה חותכת, אני מקווה שאני יודעת לאן אני הולכת.

הספרות האלו אינן מייצגות אותי, הן עובדה ביולוגית, מנוכרת לשלב הנביטה הנוכחי.

זו ההבנה היכן נטועים השורשים שלי, ומה דרוש להם כדי להכות.  זו העונה לנכש את הפחד.

בתרבות הזו נהוג לעשות סיכומי מלאי בגיל הזה. רשימת הישגים, סטטוס חלומות ושאיפות. ככה את נמדדת, איפה את עומדת ביחס לחלומות שלך בציון הזה.

האם בסתר ליבם הם חושבים שמפה ואילך אנחנו נסוגים אל פשרותינו הבינוניות, אל ההשלמה החמוצה, נאחזים בתקווה לנשוך עוד קצת בזמן האבוד?

תנו לי חידלון ואני אסתער עליו ואביס אותו –

בכוח הסירוב להיכנע לגורל אלו שילדו אותי, המשמשים לי יום יום ושעה שעה תמרור אזהרה דומע.

בתשוקה להשאיר שריטה

 בהבזק רעיון בעיטה

באור פרא המסמא את החושך שהולך איתי

ומסמן לאהבה את דרכה.

 

עוד
פוסטים