פרזידנט אובאמה, בחר בי

Date

התקווה השחורה החדשה של העולם וידיד המדיה החברתית, נשיא ארצות הברית, הרהיב יהבו לענות באינטרנט לשאלות גולשים בלייב וידיאו צ'ט. ההתלהבות מהצעד שממשיך את הקמפיין לנשיאות התחלפה בסיומו של אירוע בביקורת בקרב בלוגרים ועיתונאים. הבלוגרית ניקול פרארו מדווחת כי הגיעו למעלה ממאה אלף שאלות, ושלושה מיליון הצבעות על השאלות החביבות עליהם מכ92000 גולשים. נראה כי חוות השרתים היו בגודל מדינה ממוצעת ביבשת.

אחת השאלות ביו טיוב

אלא שאם תום האופוריה החלו קולות הביקורת. השאלות נשלחו מראש ועברו מודרציה, סינון, ונבחרו על פי העדפת דובריו ולא על פי מספר ההצבעות. היו טענות נוספות על מספר השאלות המצומצם יחסית שנענו.

שבע שנים שבהן ניהלתי פורומים חיים כאלו, חלקם בוידיאו, עם אישים כמו שמעון פרס, בנימין נתניהו, הנשיא לשעבר משה קצב, אהוד ברק ואחרים, לימדו אותי כמה דברים על הפער בין ציפיות לצרכים, ועל מהותו האמיתית – זהו אירוע בידורי יחצני, שמהות הדיאלוג בו קטנה ביחס לחשיבות המתארח.

ככל שהאורח מוכר ומשפיע על חייהם של הגולשים, כך מספר השאלות, הזכות לשאול איש ציבור הופכת למאבק של אגו בין הגולשים, הצורך לקבל תשובה אינו רק ענייני, הוא גם תדמיתי ותחרותי.

עבור האורחים האלו, רוב אנשי הציבור האלו עושים שימוש בבמה הזו על מנת להגיע לדף הבית של YNET, ולקבל חשיפה. זה כמובן אינו המקרה אצל אובאמה. הדיאלוג בפורמט הזה, תהה הטכנולוגיה אשר תהיה, הוא יותר מונולוג. הם משתמשים בכלי על מנת לשחרר סיסמאות מבלי שעיתונאי יערוך וישסע אותם.יוצא דופן הוא הנשיא שמעון פרס, שבמספר פעמים שערכתי איתו צ'טים כאלו, גילה נכונות יוצאת דופן לענות לשאלות קשות והסתקרן באמת באשר לדעות הגולשים.

יצחק בן חורין מתלונן שהשאלות היו נוחות מידי ומנומסות מצד הגולשים, בניגוד לעיתונאים הציניים. זו תופעה מוכרת. במקרים רבים גולשים אסירי תודה על כך שהאישיות מסכימה לענות להם, הם עוד לא לגמרי הפנימו את העובדה שהרשת אמורה לטשטש היררכיות, האפשרות לדיאלוג נראית להם די פנטסטית והיא מעקרת הרבה מן הביקורת. אני מודה שזה השפיע גם עלי בבחירת שאלות פחות מרגיזות, באירוח רמי דרג.

כשמדובר באמנים עם קהל קטן יותר, הדיאלוג ברשת טבעי יותר, הם חיים את הרשת, פחות חרדים לספינים של עצמם. הם מנהלים דיאלוג, לא באים לנאום.

והנה, למרות שאובאמה נחשב אשף מדיה חברתית הוא לא צלח בשלום את האירוע הנועז מבחינתו. אני טוענת שיש פה בעיה של ציפיות. מאה אלף שאלות טובות ככל שיהיו, הן כלי לפורקן ותכליתו לתת לדוברים של המנהיג עבודה רבה לאחרי האירוע. הופעה של אישיות בסדר גודל כזה לעולם לא יכולה להיות דיאלוג אמיתי, אלא אקט סמלי, הפנמה אמיתית של האירוע יהיה סיכום של השאלות בידי פקידיו העמלנים ולימוד של החומר בחודשים הבאים. משוחרר.

עוד
פוסטים