טריטוריה משלהם – שלומי שבן, קרן אן ואבישי כהן

Date

בסופה הייתה התכה. שלושה איים שניתקו ממיקומם, שטו אחד אל תוך האחר והתמזגו ליבשה חדשה. ככה הרגשתי בסופה של ההופעה שחתמה את סבב ההופעות של שלומי שבן, קרן אן, והחצוצרן אבישי כהן. בתחילת המסע אפשר היה לחוש שגם כשהם מצטרפים איש לשיר האחר, מתארחים בו, הם בעצם בטריטוריה שלהם, צועדים במשעול משל עצמם, מנסחים את השיר מחדש בפרשנות שלהם. גם הקטעים של כהן היו מין מובלעת בתוך השיר, זה לא נאמר בביקורת כי אם לספר את הסיפור מנקודת מבטי, על הופעה שהסאב טקסט שלה הוא בדידות קיומית, ואיך מוזיקה יכולה לגאול ולהושיע אותך ממנה.

 

הפלישות הקטנות של כל אחד מהמוזיקאים ליצירה של האחר הוסיפו משמעות וליטשו אותה. כך ב"מותק את אצלי בראש", שאן הוסיפה לו תרגום משלה באנגלית, או ב"שרמוטה פוריטנית", שלו, וגם ב"פעם שירים" הנהדר, שלהם הוסיפה פזמון בצרפתית, ואצלה, בשיר היפהפה Lay your had dawn שבו שבן הוסיף קולות וכהן נשיפות. כל אחד פוסע את פסיעותיו אצל היצירה של האחר, משאיר בה חתימה.

נראה ששלושת המוזיקאים חיפשו דרך להגיש פרשנות חדשה לקיים, באופן שבו הם תופסים וחווים אותו, יש משהו פוסט מודרני ברעיון הזה, מעבר לשיתוף פעולה מוזיקלי. שבן הרבה לספר על הזמן הממושך שעשו ביחד לאחרונה, כולל בסיבוב בספרד, ואיך קשה להם להיפרד, מהבמה זרמו אותות חום, ואני נגאלתי עוד קצת.

 

רואים שאני צריכה להחליף מצלמה וללמוד לצלם

לפני כשנתיים פקדתי הופעת יחיד של אן, מהזמרות האהובות עלי, במועדון התיאטרון, לצערי אחרי כשעה ורבע התייאשתי ונטשתי, ההופעה המינורית, האקוסטית ברובה לא הצליחה להחזיק אותי. אבל כאן אן, ששילבה בהופעה הזו חומרים מהאלבומים באנגלית ובצרפתית, קיבלה חיזוק בימתי כזה, שהצליח להוציא ממנה רבדים נוספים מלבד הדמות המכונסת, המאופקת והמלנכולית שהיא מתחזקת בדרך כלל. זה הביא אותה לבצע בסוף ההדרן השני והאחרון דואט בלוזי עוצר נשימה עם שבן והקסיו שלו, ולהגיש גם את אחד השירים המוכרים שלה, La Dispration  באופן מצמרר ממש. עוד צמררה הגרסה שלה לMan on the moon של REM עם שני עמיתיה בקולות. א' חברתי טענה שהיא עולה על המקור, אני חושבת שהיא גרסה אחרת לגמרי, אישית לחלוטין. ההופעה הזו מזקקת את הקרן אניות, קול המלאכים הנוגה, הבלוזיות המתהווה שלה, ואפילו קצת שמחת חיים.  גם שבן הפך מגוון יותר מהשטיקים הישנים שלו, והנה הוא גם ביצע שיר חדש שאותו הקדיש ל"בן שפעם יהיה לי", שיר הומוריסטי מאוד שאת מילותיו אינני זוכרת  במדויק, רק זאת שהפציר בו להבין את אימו, "היא מנסה", הוא שר. תודה רבה.

 

 

עוד
פוסטים