קידוח הזכרון: נחש

Date

הראשון שלי היה מתחת למיטה. בלילה חלמתי שהוא זוחל עלי והגוף שלי, שהיה בן 7 בערך, קפא. לא יכולתי לזוז מרוב אימה, הרגשתי את מתווה גופו הברור מתפתל על הבגד הקיצי שלבשתי ואני יכולה לשחזר עד היום את התחושה הלכודה תחת פחד מוות. אחר כך נרדמתי וחשבתי שזה היה רק סיוט. כשהתעוררתי בבוקר, אימי הייתה בחדרי, היה זה חדר של כמטר וחצי על מטר וחצי, ואני זוכרת שישבתי על המיטה הנפתחת כשזה התפרץ, והיא תפרה במכונת התפירה שלה. המכונה מיד שניה שאותה הביא אבי ממכרים ערבים, הרעישה ברעש מסוים שאני יודעת לדמיין את הסאונד שלו עד היום, הנול והגלגל המסתובב והרעש המכני שלו, החוט שנקרע שוב ושוב והיה צריך להשחיל לחור הקטן. זו מכונת התפירה שבה תפרה לי את תחפושות פורים ובגדים מיוחדים לחגים. למשל תחפושת השלדג, שבה השיגה בד משי כחול וקרעה ביחד עם אחותה כריות שמהן נשפכו והתעופפו בחדר אלפי נוצות בחום ושחור ואז הדביקה אותן בדבק מיוחד במשך ימים רבים, בלילות גם כן.

 ולמרות הרעש הזה, שמענו אותו. הלחישות שלו השתיקו כל דבר אחר בחדר ואותנו בכמה רגעים שבהם התחלפה חרדה בודאות גמורה. זה שם.  היא התכופפה מתחת למיטה וגילתה אותו. אני נותרתי לשבת על המיטה, אני זוכרת את זה, נשארתי שם ואינני יודעת מדוע לא ברחתי, ואינני מסוגלת לתאר את הרגעים האלו באופן מילולי, כמה שניות אולי דקות, עם הנחש בחדר. וכעת הזכרונות מתערבבים.

היא רצה לקרוא לפועלים שעבדו בחצר ואלו הגיעו עם טוריה ורוצצו אותו מול עיני. הוא היה בעל טבעות בירוק וצהוב, אם זכרוני אינו מכיש אותי.

 

 השני הסתתר מתחת לסוודר האדום שלי. הוא היה ראשון בערימה מעל בגדים שהונחו לצד המיטה, ופתאום ראינו אותו זז.  יום קודם אמר לה השכן אריה, שנהג לקנטר אותה ללא הרף כי יניח נחש צפע מתחת לסוודר שלי, אותו סוודר בדיוק.

גם הוא היה מזן צפע. הנחש הגיע לרצפה ואמא דרכה ודרכה עליו, הבזקי זכרון שנחתם במסדרונות המוח תייקו אותו מטפס לה על הקרסול אבל לא מכיש. לבסוף המיתה אותו.

יתכן כי ערבבתי את נסיבות המוות של הנחש הראשון עם השני.

 

אחר כך תוקנו החורים ברשתות, והנחשים נותרו רק בחצר, מזדחלים מולי מידי פעם על שביל הגישה, מקבעים אותי לכמה שניות למקומי ומחזירים את אותה אימה מצמיתה. שנים אחר כך עוד הייתי בודקת מתחת למיטה לפני השינה.

 

Elizabeth A. Sackler Center for Feminist Art Feminist Art Base: Janet Polsky

 

 

**************************************

תזכורת: האירוע הראשון של אמהות אובדות יתקיים השבוע ביום חמישי.

 

 

עוד
פוסטים