איך תגדלי נהגת משאית משופמת

Date

תועפות כשרון יש לה, ליעל מעוז-שי שכותבת לאמהות אובדות: בפוסט החדש היא כותבת על צעצועים, פעוטות ומגדר:

"הטלפונים החלו מעט לפני יום הולדת שנה. "מה לקנות לה?" "מה אתם צריכים?" "רק לא בובות, או בגדים", עניתי, "יש לנו מספיק".

גם אחותי, באותם ימים מ"כית מעוררת יראה באחד מבסיסי הטירונים של הצבא, התקשרה לשאול מה לרכוש. התשובה הקבועה שלי לא סיפקה אותה. היא התעקשה לקבל הנחיות מדוייקות. אחרי הרהור קצר, ביקשתי שתקנה לעלמה משאית גדולה, או טרקטור.
שתיקה על הקו. אחותי המ"כית נשמה עמוק ואז אמרה בכל הרצינות: "את בטוחה שאת רוצה שהיא תגדל להיות לסבית שתנהג במשאיות ולא תוריד שערות ברגליים?!". כן. זה מה שאני רוצה. זה ושלום עולמי נצחי.

משאית העפר שקנתה אחותי הייתה הצלחה גדולה. לעומת השמחה ששמחה הזאטוטה לנוכח הרכישה, כמה ממכרינו הרימו גבות. כשאבא של נהגת המשאית סיפר לבן דודו על הקריירה המבטיחה של הקטנה כקבלנית עפר (מישהו אמר מתעשרי קו בר-לב ולא קיבל?!), הביט בו בן הדוד, אב לבת בעצמו, ואמר: "אתה עושה טעות חמורה, גיסנו. הבת שלי מתה על סרטי פעולה מצויירים. סופרמן הולך אצלה בטירוף. אסרתי עליה לצפות בהם. אני לא רוצה שהיא תצא לסבית, או מוסכניקית". 

המשך באמהות אובדות

עוד
פוסטים