מה את רוצה

Date

זוג בשסע החיים יושב על ספסל אבן בפארק, יום שמש. הספסל הזה קריר, מוצק, אבל הדברים רועדים. גם השולחן שמונח לפניהם מאבן יצוקה, בנוי כמו שולחן ילדים, לקוח מאותו סיפור, חשבה. היא דימתה שמרצפים אותו אלפי צעצועים קטנים וחלקיקים זערוריים צבעוניים, מאלו שאספה כל יום מחדש. יחד עם הספסלים שהונחו במרובע סביבו, הייתה זו תפאורה פלאית. היא תיקח את קווי המתאר העגולים הנוזליים שלהם בזיכרון, הם יהיו מצע למה שהתקיים בחלל מעליהם אחר כך.

איש רץ בחליפת לייקרה שחורה-ורודה. לפניו רוכב ילד באופניי הרים יקרות, קסדה מכסה את פניו, הוא אומר לרץ "אני לא יודע אם אצליח עד שם". האיש ממלמל משהו לא נשמע. רחוק יותר פועל שכפות ידיו בכפפות מרופדות, אוסף פסולת לשקית גדולה.

את צריכה לדעת מה את רוצה, אמר הגבר מהשסע. פעם אחת בחיים שלך, לדעת, את לא יכולה ככה.

האשה שתקה. היא ניסתה לבטא משהו שלא ידעה איך לתרגם, מתחושה קטומה שזחלה בפנים, בעשב הצהוב העבות שגידלה כבר שנים.

הוא רטן בלי קול וגווו שח מטה בין רגליו. פתאום ראתה את זה מתקרב. מתחת לאדמה הגזומה היטב, דוהר אליה מקצה הפארק, מתפתל מלחץ הנוזלים שהניעו את גופו הנחשי ואיימו לקרוע אותו.

עוד
פוסטים