נשכנים, סיפור בהמשכים

Date

מאז שאבא הונמך בדרגה בעבודה בלחם הארץ, הוא הפך הרבה יותר נעול בהתעקשות שלו לדבר שוב ושוב על חיים סדן, ששכב מיטה מעליו בפנימייה החקלאית בבן שמן, והיום הוא ביליונר בינלאומי מפורסם. מוזר, ככל שחולפות השנים ולמרות מצבו הבריאותי, זיכרונותיו חוזרים אליו והם חדים ומשופרים יותר בכל מפגש. חיים סדן היה ילד עיראקי רזה, הוריו עלו לארץ בשנות החמישים ומיד שלחו אותו לפנימייה החקלאית, שילמד עברית וירכוש מקצוע טוב, "מה הם היו בעיראק? פלאחים", הוא מתריס, זרועו מונפת אל על בביטול ואז נוחתת ברפיון. רגליו פשוטות קדימה, והוא מהרהר "אם הייתי רוצה, הייתי  פוגש אותו, אני יכול לשלוח לו מייל באינטרנט שלכם, את יכולה לאתר אותו בקלות בטח.  הוא יזכור אותי, מה, שלוש שנים באותו חדר, ואני הייתי תמיד שומר עליו שלא יעשו לו בלילה שמיכה, כמו שהיו עושים לחלשלושים כמוהו, ועוד עולה חדש, עם מבטא על הפנים.

החיים של חיים סדן, אותו לא ראה חמישים שנה, מעירים אותו. לא הסוכרת, לא הלחץ דם, ולא השנים שבאו אחריו ניכרים בו כשהוא נכנס לזה. לחיים סדן, מספר אבא לבני הבכור, נכדו הראשון שאותו הוא רואה פעם בחודש, יש שלושה מטוסים, אחד מהם מטוס יותר משוכלל משל נשיא ארצות הברית, וחצי מהצעצועים שלך, בחדר צעצועים שלך, שההורים קונים לך כאילו הם מחזיקים מחסן בבית, זה חברות שלו. הנה, האלו שלך מפלסטיק? נכון, פה ששיחקת, זה חברה שלו, כן, הוא קנה אותה כשהם היו כמעט בפשיטת רגל, הבנקים לא רצו לתת להם לפתוח את המפעל בסין, והוא בא, שם שלושים מיליון, ועשה אימפריה, היום היא שווה שלוש מאות!

הילד מקשיב בהשתוממות ושואל, והוא ייתן לך לטוס במטוס של נשיא ארצות הברית?

הגיס צוחק מכל הלב. הגיס הוא גבר גדול, דובי, עם פאות לחיים ועיניים כחולות כחולות שמאזנות את המאסיביות בשיירים של תום ילדי.  הגיס עסק לפרנסתו בנדל"ן, יזם.  הקים חברה קבלנית, קנה ג'יפ, והחיים היו טובים ומתוקים עד שנפל עמוק עם האחים ברדוגו. אלו הקימו חברה בורסאית שגייסה מהציבור רבע מיליארד ₪ ומינו אותו להקים להם את המשרדים, 600 מטר במגדלי הים התיכון שנועדו לשרת שלושה עובדים ומזכירה. די מהר למד שהוא בונה פיל לבן ושומם. "טלפון אחד לא שמעתי כשהייתי בא לשם, שעות. המזכירה כל היום בסוליטייר, האחים בגולף, אתה קובע איתם בשמונה באים בעשר, אומרים, מה אתה רוצה, שיחקתי גולף", ומבטו משחזר את הזלזול התהומי שקלט מבני שיחו. חצי שנה עבד עבורם, שעבד חסכונות, כי לא שילמו את שכרו בהבטחות לעשותו איש עשיר, "אמרו, תראה המנייה טסה שלושים אחוז השנה, נשקיע לך את הכסף במנייה, אחר כך לא תצטרך לעבוד יום אחד, תבוא איתנו כל יום למגרש".

אחר כך באה הנפילה. ברדוגו הקטן אמר לי, 'צטער, לא הצלחנו', מספר הגיס ומבטו חלול. הוא וכל המשקיעים הקטנים נאלצו לראות את המניה צוללת ביום אחד למחיר אפסי, ואת הכסף נמחק. הגיס ואחותי מוכרים את הבית צמוד הקרקע ביישוב הנושק לקו הירוק. "קודם נשכור, ואחר כך נתגלגל מחדש, יש לי כבר כמה פרויקטים בקנה שאני בודק, שנה, שנתיים, נעלה למעלה, לא דואג". אחותי אינה אומרת שום דבר, היא מאכילה את הפעוט השלישי, מאור, במחית ירקות מבלנדר, ישירות עם הכפית, והוא שב ופולט חלקיקים לצווארו, כשהיא מנגבת בשתיקה.זה הילד שעליו התווכחו שנה שלמה, "היא רצתה לעצור, לנעול הבאסטה", הוא אמר במרמור, "אני רוצה שישה ילדים, אבל היא עקשנית, וגם מפונקת, הוא מגחך".

קודם  הייתה מזכירה בחברה הקבלנית שלו, ואחרי המשבר מצאה עבודה כאחראית מוקד שרות של חברת כרטיסי אשראי. היא כבר הספיקה להוציא יתרון מתפקידה החדש, כשהנפיקו לאבא כרטיס עם מסגרת מוגדלת והלוואה. עכשיו היא מנגבת פליטות, ולתינוקת שזועקת על החניכיים הדוויות מצמיחת שיניים היא דוחפת נשכנים צבעוניים מחומר גמיש, שקנתה באריזת חיסכון של שישיה. עיניה קשות ולחות. הייתה ילדה מרדנית ששנאה לאכול כמעט כל דבר, "מוציאה את המיץ פלח פלח", אמרה עליה אמא.

בשמונה בבוקר בדיוק, קצת אחרי שאני מורידה את הגדול בבית הספר, בדרך להוריד את הקטן בגן העירוני, בלב כבד על הסימנים שראיתי אצלו בבוקר,  הוא מתקשר אלי, אבא. "שמעת חדשות? נו , מה אני אמרתי לך? תפתחי הרדיו.  חיים סדן קונה את התעשייה האווירית! אמרתי לך או לא אמרתי, יכתבו עליו בספרי ההסטוריה, הוא יציל אותם עכשיו, אם לא הוא, הם היו באדמה".

 

 

עוד
פוסטים