לחיות עם כאב

Date

זה קרה לפני כמה ימים, בסך הכל התכופפתי להרים סל כבד מידי בסופרמרקט, ובאותו רגע פילח אותי כאב מחריד, מהגרועים שידעתי, בגב התחתון. לקופה בקושי הגעתי, הילדים היו איתי ונדהמו מעוצמת הסבל שאי אפשר היה להחניק או להחריש.

מאז נדמה שמישהו הנחית מהלומה על החיים שלי, אני נעה בין כואב מאוד, כואב תופת, גיהינום, תכרתו לי את הרגל הזו עכשיו!!

למזלי הרע זה קרה לפני חג, לכי תמצאי אורתופד. החברים בפייסבוק וטוויטר היו נדיבים מאוד בייעוץ, שיתוף, אמפתיה והצעות למשככים שונים. באותו ערב לאחר התאונה סרתי למוקד מכבי, אורתופד לא היה, הרופא התורן שלח אותי לרנטגנית, אחת זעופה במיוחד שנהמה עלי, ופסק שהרנטגן תקין. הוא שאל אותי איזה משכך מתחשק לי ושלח אותי לשלום.

רק אחר כך, בעזרת חוכמת ההמונים למדתי שרנטגן לא מסוגל לגלות פריצת דיסק. כמובן, בימי החג האינסופיים האלו קשה לקבל עזרה ברפואה הציבורית, אני יכולה לגרור את עצמי למיון, אבל יש לי הרגשה שטוב לא ייצא לי מזה. את ישועתי אמצא ברפואה הפרטית, דרך רופא אצילי וחברה שהיא בת זוגו שטוב ליבה גירד את דמעותיי. שניהם בעלי ניסיון במכאוב הארור הזה, והוא גם מומחה לטיפול בו. אני חושבת שאודה לה כל ימיי על ההתגייסות הזו.

מדאיג ומדכא כמה חברים מסביב הם בעלי ניסיון מר וכאוב בנושא פריצת דיסק ואחיותיה בחוליות עמוד השידרה. זה בכל המעגלים שלי, משפחה, חברים קרובים, פחות קרובים, חברי הפיד, נדמה שכולם כורעים תחת עמוד שדרה שביר או שחוק מאוד.

אחת מהן הציעה לי לחפש את משמעותו הנפשית של הכאב, בחיים שלי בנקודה הזו, וזה חיפוש שלא נוח לי במיוחד בעת הזו.

המאבק לנוח במיטה, כי זה מה שהרופא המליץ, גובה ממני קורבנות במתח גואה. הילדים בבית בגלל החופש, העזרה בתשלום והיא חלקית, הכיור עולה על גדותיו ואני נלחמת בעצמי בחירוף לא להתרוצץ, לעבוד ולהגיף את רגשי האשמה על היותי שוב נזקקת לטיפול וחסרת יכולת. למתמידי הבלוג זכור אולי שלפני כשלוש שנים שברתי את כף רגלי והייתי מושבתת שם כחודש וחצי.

אני כמובן עובדת, מהמיטה, כדי לא לשקוע וכי אני לא באמת יכולה להרשות לעצמי אחרת. הסצנריו המפחיד ביותר עבורי הוא כאב ממושך, מגביל ושתלטני שישבש לי את השגרה הבלתי גמישה שלי, משרה וחצי, ילדים, בית, חלומות.

עכשיו הרגל הזו נגררת וכל תנועה בה היא שיעור בסבל. הנימול שבא והולך הכי מפחיד. המסע הזה רק מתחיל, אני אפילו לא יודעת מה תהיה האבחנה כי כרגע יש להשיג תור לMRI, ולהמשיך משם. נדמה כאילו יש לי בתוך האיברים האלו גוף זר שמשחק לי עם חיישני העצבים, מגביר, מנמיך ואז מכריע אותי.

 

 

עוד
פוסטים